קיבלתי מכתב יידוע לחשוד, מה עושים מכאן ואיך ניתן למנוע הגשת כתב אישום? חלק ב׳

כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע?

עורך דין פלילי יכול לבחון את המכתב, לאתר את הגוף המטפל, לבדוק את המועד להגשת הטיעון ולפעול לקבלת המידע הנדרש.

לאחר בחינת נסיבות המקרה ניתן להחליט:

·      אם נכון לקיים שימוע;

·      אילו טענות להציג;

·      אילו טענות לשמור להמשך;

·      אם לבקש חומר רלוונטי;

·      אם לבקש הארכת מועד;

·      אם לפנות בכתב או לבקש פגישה;

·      אם לבקש סגירה מלאה או פתרון חלופי;

·      אילו מסמכים וראיות כדאי לצרף.

מטרת הייצוג אינה להבטיח שהתיק ייסגר. המטרה היא להשתמש באופן מושכל בהזדמנות הקיימת לפני פתיחת הליך פלילי בבית המשפט.

שאלות נפוצות על מכתב יידוע ושימוע

האם מכתב יידוע הוא כתב אישום?

לא. המכתב מודיע שחומר החקירה הועבר לרשות התביעה. כתב אישום הוא מסמך אחר המוגש לבית המשפט לאחר החלטה להעמיד אדם לדין.

האם חייבים להגיב למכתב?

אין חובה להגיש טיעון, אך הימנעות מתגובה עלולה להביא לכך שההחלטה תתקבל בלי שטענות החשוד יוצגו במסגרת השימוע.

האם יש רק 30 ימים?

למעשה החוק מעניק 2 תקופות זמנים, האחת בתחילת הדרך כאשר נשלח אל החשוד מכתב יידוע ראשון, החוק קובע 30 ימים ממועד קבלת ההודעה הראשונה ועוד 30 ימים בתקופה השנייה, תקופת מכתב היידוע השני. ניתן לבקש הארכה, אך אין להניח שהבקשה תתקבל.

האם השימוע מתקיים בבית משפט?

לא. השימוע מתקיים בפני הפרקליטות לפני הגשת כתב האישום, ולא בפני שופט.

האם החשוד חייב להגיע בעצמו?

לא בכל מקרה. השימוע עשוי להתנהל באמצעות טיעון בכתב או באמצעות עורך הדין. אופן ההליך נקבע בהתאם לנסיבות ולהחלטת הגוף התובע.

האם אפשר להבטיח שהשימוע ימנע כתב אישום?

לא וודאי שלא ניתן. ניתן להציג טענות ולנסות לשכנע את הפרקליטות, אך ההחלטה מתקבלת לאחר בחינת הראיות, הדין ומכלול נסיבות התיק.

האם מכתב יידוע אומר שהמשטרה המליצה להעמיד אותי לדין?

לא בהכרח. עצם העברת החומר לתביעה אינה מלמדת לבדה מה הייתה עמדת היחידה החוקרת או מה תהיה החלטת התביעה.

האם ניתן להגיש ראיות חדשות במסגרת השימוע?

במקרים המתאימים ניתן להציג מסמכים ומידע רלוונטיים. יש לבחון מראש אם הגשתם מסייעת או עלולה לפגוע בקו ההגנה.

סיכום

מכתב יידוע לחשוד אינו מסמך שכדאי להניח בצד. הוא עשוי לפתוח חלון זמן מוגבל שבו ניתן להציג טענות לפני קבלת החלטה על הגשת כתב אישום.

קבלת המכתב אינה מוכיחה שיוגש כתב אישום, אך היא מעידה שהתיק נמצא בבחינה של רשות התביעה. תגובה נכונה עשויה להצביע על קשיים ראייתיים, להציג מידע שלא קיבל משקל מספק ולנסות להביא לסגירת התיק או לתוצאה מתונה יותר.

מנגד, תגובה חפוזה עלולה לחשוף את קו ההגנה, ליצור סתירות ולהשלים לתביעה מידע שחסר לה.

לכן, עם קבלת מכתב יידוע יש לתעד את מועד קבלתו, להימנע מפנייה עצמאית לתביעה או למעורבים ולפנות בהקדם לעורך דין פלילי לצורך בחינת התיק והאפשרויות העומדות בפני החשוד.

האמור במאמר הוא מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

כותב: עורך דין פלילי טאי שרקי