Question 1

נפסלתי מנהיגה, מתי מתחיל מניין ימי הפסילה וכיצד מפקידים את הרישיון?

Accepted Answer

כאשר בית המשפט מטיל פסילת רישיון נהיגה בפועל, אין די בכך שהנהג מפסיק לנהוג. הפסילה נכנסת לתוקף במועד שקבע בית המשפט, ולכן אסור לנהוג מאותו מועד; אולם, ימי הפסילה אינם מתחילים להימנות עד להפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.
אם הרישיון אינו ברשות הנהג משום שאבד, פקע תוקפו, לא הונפק או כבר נמסר לרשות אחרת, יש לפעול בהתאם להוראות גזר הדין ולהגיש תצהיר מתאים המאומת בידי עורך דין.
חשוב לבצע את ההפקדה ללא דיחוי ולשמור את אישור ההפקדה. אחרת, חודשים ואף שנים עלולים לחלוף בלי שתקופת הפסילה תיספר, אף שבמהלך אותו זמן הנהיגה אסורה ועלולה להיחשב נהיגה בזמן פסילה.

Question 2

מהו הסדר טיעון?

Accepted Answer

הסדר טיעון הוא הסכם בין התביעה לנאשם או לעורך דינו לגבי סעיפי האישום, עובדות האישום, העונש או הכל ביחד.
הסדר הטיעון יכול לקצר את ההליך ולהפחית סיכון, אבל השאלה אם הוא כדאי תלויה בראיות, בעבירה עצמה ובמטרה המשפטית בכל תיק, חשוב לומר כי מרבית התיקים בישראל נסגרים בהסדר טיעון כזה או אחר.

Question 3

מתי צריך לפנות אל עורך דין פלילי?

Accepted Answer

מומלץ לפנות אל עורך דין פלילי מיד עם קבלת זימון לחקירה, מעצר, עיכוב, או ברגע שעולה חשד לביצוע עבירה. ייעוץ משפטי מוקדם יכול להשפיע על כל המשך ההליך הפלילי, לשמור על הזכויות שלכם ולסייע בבניית קו הגנה נכון כבר מהשלב הראשון.

Question 4

מה ההבדל בין עיכוב למעצר?

Accepted Answer

הדין מבחין בין עיכוב לבין מעצר, ומשטרת ישראל קובעת נהלים נפרדים לכל אחד מהם. 
בפועל, עיכוב הוא הליך מצומצם יותר, בעוד מעצר הוא צעד חמור יותר שבמקרים מסוימים מחייב גם הבאה בפני שופט, ולכן חשוב להבין כבר בתחילת האירוע מהו המעמד המשפטי שלכם ולקבל ייעוץ ראשוני מעורך דין פלילי.

Question 5

מה עושים אם זומנתי לחקירה במשטרה?

Accepted Answer

אם זומנתם לחקירה במשטרה, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ לפני חקירה מעורך דין פלילי. 
הכנה נכונה לפני חקירה יכולה למנוע טעויות, להסביר לכם את הזכויות שלכם, ולעזור לכם להבין כיצד להתמודד נכון עם שאלות החוקרים וההליך הצפוי

Question 6

מהי חקירה באזהרה ומה המשמעות שלה?

Accepted Answer

חקירה באזהרה היא חקירה שבה אדם נחקר כחשוד בביצוע עבירה, לאחר שהתברר שקיימות ראיות הקושרות אותו לעבירה. בפתח חקירה כזו יש חשיבות גדולה להבנת זכות השתיקה והזכות להיוועץ עם עורך דין, ולכן מומלץ לפנות מיד אל עורך דין פלילי לפני מתן גרסה

Question 7

למה חשוב לפנות לעורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר?

Accepted Answer

במקרים פליליים, התנהלות נכונה כבר מהשלב הראשון יכולה להשפיע באופן משמעותי על המשך ההליך. 
פנייה מוקדמת אל עו"ד פלילי עשויה לסייע בהיערכות נכונה לחקירה, בהגנה על זכויות החשוד או הנאשם, ובבחירת אסטרטגיה משפטית נכונה כבר בתחילת הדרך.

Question 8

האם אפשר לסגור תיק פלילי בלי להגיע לבית משפט?

Accepted Answer

במקרים מסוימים תיק פלילי יכול להיסגר עוד לפני הגשת כתב אישום, ובמקרים מתאימים אפשר גם לסיים את העניין בהסדר מותנה במקום ניהול משפט. ההחלטה תלויה בין היתר בסוג העבירה, בחומר הראיות ובנסיבות המקרה, מומלץ להתעייץ עם עורך דין פלילי בטרם מוגש כתב אישום.

Question 9

מה זה כתב אישום ומה המשמעות שלו?

Accepted Answer

כתב אישום הוא המסמך שהתביעה או הפרקליטות מגישים לבית המשפט כדי לפתוח הליך פלילי נגד נאשם. 
בכתב האישום מפורטים עובדות המקרה, העבירות המיוחסות לנאשם ורשימת עדי התביעה. לכן, מיד עם קבלת כתב אישום, חשוב לפנות אל עורך דין פלילי לצורך בניית קו הגנה נכון.

Question 10

האם אפשר להשתחרר ממעצר ומה משפיע על החלטת בית המשפט?

Accepted Answer

במקרים רבים ניתן לפעול לשחרור ממעצר, אך הדבר תלוי בנסיבות התיק, בעילת המעצר, בחומר הראיות ובאפשרות להציע חלופת מעצר מתאימה. ייצוג של עורך דין פלילי בדיון מעצר הוא קריטי, משום שלטיעונים המועלים כבר בשלב הזה עשויה להיות השפעה משמעותית על המשך ההליך.

Question 11

מה ההבדל בין רישום משטרתי לרישום פלילי?

Accepted Answer

רישום פלילי מתייחס בדרך כלל לפרטים הכלולים במרשם הפלילי, כמו הרשעות והחלטות שיפוטיות נוספות. 
לעומת זאת, רישום משטרתי כולל מידע משטרתי כמו תיקים תלויים ועומדים או תיקים סגורים. 
 התחום מוסדר לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019.

Question 12

האם אפשר למחוק רישום פלילי או רישום משטרתי?

Accepted Answer

רישום פלילי ורישום משטרתי נשמעים דומים אך הם שני דברים שונים, במקרים מסוימים ניתן לפעול למחיקת רישום משטרתי או לפעול על מנת לקצר את ההשלכות של רישום פלילי, בהתאם לסוג הרישום, נסיבות המקרה והסטטוס המשפטי של התיק. 
מאחר שלרישום כנ״ל עלולות להיות השלכות על עבודה, רישוי ועתיד מקצועי, מומלץ לבדוק אפשרויות משפטיות באופן פרטני עם עורך דין פלילי.

Question 13

האם מותר לשוטר לחפש בטלפון נייד ללא צו?

Accepted Answer

ככלל, חדירה לתוכן של טלפון נייד נחשבת לחיפוש בחומר מחשב ודורשת צו שיפוטי המתיר את החיפוש ומגדיר את היקפו. עצם העובדה שהטלפון נתפס בידי המשטרה אינה מעניקה בהכרח סמכות לעיין בהודעות, בתמונות וביישומים השמורים בו. אם חוקר מבקש לפתוח את המכשיר או למסור קוד גישה, מומלץ לברר מכוח איזו סמכות מתבקש החיפוש ולהיוועץ בעורך דין לפני מתן הסכמה.

Question 14

מתי מותר לסרב לחיפוש משטרתי ללא צו?

Accepted Answer

כאשר השוטר מבקש לבצע חיפוש מכוח הסכמה בלבד, ואין בידיו צו או עילת חיפוש עצמאית, ניתן לסרב. הסכמה לחיפוש צריכה להיות מודעת ורצונית, לאחר שהובהר כי מותר לסרב וכי הסירוב לא ייזקף לחובת האדם. לעומת זאת, אם קיימים חשד סביר או מקור סמכות אחר הקבוע בחוק, הסירוב אינו בהכרח מונע את החיפוש. במקרה כזה ניתן לציין שאינכם מסכימים, אך אין להתנגד בכוח.

Question 15

האם כדאי לשמור על זכות השתיקה בחקירה?

Accepted Answer

לחשוד עומדת זכות השתיקה, אך השימוש בה אינו תמיד האפשרות המשפטית הנכונה. שתיקה עשויה למנוע מסירת גרסה מזיקה או הפללה עצמית, אך בנסיבות מסוימות היא עלולה לחזק ראיות קיימות או להקשות על הצגת גרסה מאוחרת. לכן אין להחליט מראש אם לשתוק או להשיב. מומלץ להבין תחילה את החשדות ולהיוועץ בעורך דין פלילי לפני קבלת החלטה המתאימה לנסיבות התיק.

Question 16

כמה זמן מותר למשטרה לעכב אדם?

Accepted Answer

משך העיכוב צריך להיות סביר ולהימשך רק בזמן הדרוש להשגת מטרתו. ככלל, תקופת העיכוב המרבית היא שלוש שעות. באירוע שבו מעורבים אנשים רבים, קצין ממונה רשאי להאריך את העיכוב לתקופה נוספת של עד שלוש שעות, ובלבד שהטעמים לכך יתועדו. אם העיכוב נמשך מעבר לנדרש או הופך בפועל לשלילת חירות מלאה, יש לבחון אם מדובר כבר במעצר ומהו מקור הסמכות לכך.

Question 17

תוך כמה זמן צריך להביא עצור בפני שופט?

Accepted Answer

ככלל, בגיר שנעצר ולא שוחרר צריך להיות מובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר. בחוק קיימים חריגים מוגדרים, בין היתר ביחס לפעולת חקירה דחופה ולשבתות וחגים. הקצין הממונה חייב לבחון גם אם ניתן לשחרר את העצור בתחנה בתנאים מתאימים, בלי להמתין לדיון בבית המשפט.

Question 18

מה ההבדל בין מעצר ימים למעצר עד תום ההליכים?

Accepted Answer

מעצר ימים מתקיים בשלב החקירה ולפני הגשת כתב אישום. מטרתו עשויה להיות מניעת שיבוש חקירה, הפחתת מסוכנות או מניעת הימלטות. מעצר עד תום ההליכים מתבקש לאחר הגשת כתב אישום ועשוי להימשך במהלך המשפט. כדי להורות עליו נדרשים, בין היתר, ראיות לכאורה, עילת מעצר ובחינה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך פוגענית פחות.

Question 19

מהו מכתב יידוע לחשוד וכמה זמן יש להגיב עליו?

Accepted Answer

מכתב יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מודיע לחשוד בעבירת פשע שחומר החקירה הועבר לרשות התביעה. ככלל, עומדים לחשוד 30 ימים ממועד קבלת ההודעה כדי להגיש בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או לשנות את העבירות הנשקלות. קיימים חריגים לחובת היידוע, וניתן לבקש הארכת מועד מהגורם המוסמך. מומלץ שלא להמתין לסיום התקופה.

Question 20

האם שימוע לפני כתב אישום יכול למנוע את הגשתו?

Accepted Answer

כן. שימוע שנערך בזמן ובאופן מקצועי עשוי להביא לסגירת התיק, לצמצום העובדות או לשינוי סעיפי העבירה. במסגרת השימוע ניתן להציג כשלים ראייתיים, טענות משפטיות, נסיבות אישיות ושיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי. עם זאת, השימוע אינו מבטיח שהתיק ייסגר, ולכן יש להכין את הטיעון בזהירות ולא לחשוף שלא לצורך מידע העלול לפגוע בהגנה.

Question 21

מהן הזכויות המיוחדות של קטין בחקירת משטרה?

Accepted Answer

חקירת קטין כפופה להסדרים מיוחדים שנועדו להגן על גילו, כבודו ויכולת ההבנה שלו. ככלל, יש ליידע את הקטין בשפה המובנת לו על זכויותיו, לאפשר לו להיוועץ בעורך דין ולמסור הודעה להורה או לקרוב. במקרים המתאימים קיימת גם זכות לנוכחות הורה או קרוב בחקירה, וכן מגבלות על חקירת קטינים בשעות הלילה. החוק קובע חריגים, ולכן יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

Question 22

מה ניתן לעשות כאשר המשטרה תופסת טלפון, רכב או רכוש אחר?

Accepted Answer

ניתן לפנות למשטרה או לרשות התביעה בבקשה מנומקת להשבת התפוס. אם הבקשה נדחית או אינה מטופלת, ניתן במקרים המתאימים לפנות לבית משפט השלום לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי ולבקש שיורה מה ייעשה ברכוש. בית המשפט עשוי לשקול את נחיצות התפיסה לחקירה או למשפט, את משך ההחזקה, את הפגיעה בבעל הרכוש ואת האפשרות להחזירו בתנאים.

Question 23

מהי חלופת מעצר ומתי בית המשפט ישקול אותה?

Accepted Answer

חלופת מעצר היא דרך להשיג את מטרות המעצר בלי להחזיק את החשוד או הנאשם מאחורי סורג ובריח. החלופה יכולה לכלול מעצר בית, פיקוח של ערבים, הפקדה כספית, איסור יצירת קשר, הרחקה ולעיתים פיקוח אלקטרוני. בית המשפט בוחן את חומרת החשדות, המסוכנות, החשש לשיבוש או להימלטות, איכות המפקחים והיכולת לתת אמון במי שמוצע לשחרור.

Question 24

כמה זמן תקף צו למניעת הטרדה מאיימת?

Accepted Answer

תוקפו הראשוני של צו למניעת הטרדה מאיימת אינו עולה בדרך כלל על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה כוללת של עד שנה, ובנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיפורטו בהחלטה - עד לתקופה כוללת של שנתיים. הצו עשוי לאסור יצירת קשר, איומים, מעקב, התקרבות למקומות מסוימים והחזקת נשק.

Question 25

האם מותר למשטרה לשקר לחשוד במהלך חקירה?

Accepted Answer

המשטרה רשאית להשתמש בתחבולות חקירה מסוימות, לרבות הצגת מידע חלקי או טענה שלפיה קיימות ראיות נגד החשוד. עם זאת, סמכות זו אינה בלתי מוגבלת.

תחבולת חקירה צריכה להיות סבירה ומידתית, ואסור שתשלול מהחשוד את חופש הבחירה, את זכות השתיקה או את הזכות להיוועץ בעורך דין. שימוש באלימות, באיום פסול, בהבטחה בלתי חוקית או באמצעי הפוגע באופן מהותי ברצונו החופשי של החשוד עשוי להשפיע על קבילות הראיה או על משקלה.

לכן אין להניח שכל מידע שהחוקר מציג במהלך החקירה הוא בהכרח מידע מלא ומדויק. לפני מסירת גרסה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ולבחון בזהירות את משמעות התשובות.

Question 26

האם אדם שהוזמן למסור עדות במשטרה יכול להפוך לחשוד במהלך החקירה?

Accepted Answer

כן. אדם עשוי להגיע לתחנת המשטרה כדי למסור עדות פתוחה, אך להפוך לחשוד אם במהלך הבירור מתגבשת תשתית ממשית הקושרת אותו לעבירה.

כאשר מעמדו של הנחקר משתנה מעד לחשוד, על החוקר להבהיר לו שהוא נחקר באזהרה, לפרט את החשדות העיקריים ולהסביר לו את זכויותיו, ובהן זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין. הדברים שמסר קודם לשינוי המעמד אינם נפסלים אוטומטית, אולם אופן גבייתם והעיתוי שבו נמסרה האזהרה עשויים להיבחן בהליך המשפטי.

אם במהלך גביית עדות מתחילות להישאל שאלות המייחסות לנחקר אחריות אישית לעבירה, נכון לעצור ולבקש להיוועץ בעורך דין פלילי.

Question 27

מתי נאשם זכאי לקבל ולעיין בחומר החקירה?

Accepted Answer

ככלל, לאחר הגשת כתב אישום קמה לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום ולהעתיקו. מטרת הזכות היא לאפשר לנאשם להבין את התשתית הראייתית נגדו ולהכין את הגנתו באופן יעיל.

חומר החקירה עשוי לכלול הודעות, מסמכים, סרטונים, הקלטות, חוות דעת ומוצגים הרלוונטיים לאישום. לא כל מסמך המצוי בידי הרשות נחשב בהכרח לחומר חקירה, ובמקרה של מחלוקת ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.

לפני הגשת כתב האישום אין בדרך כלל זכות אוטומטית לקבל את מלוא חומר החקירה. במסגרת שימוע לפני כתב אישום עשויה התביעה למסור את עיקרי החשדות או לאפשר עיון בחומרים מסוימים, בהתאם לנסיבות.

Question 28

מהי אי־הרשעה ומתי בית המשפט יכול להימנע מהרשעת נאשם?

Accepted Answer

אי־הרשעה היא תוצאה חריגה שבה בית המשפט קובע שהנאשם ביצע את העבירה, אך נמנע מהרשעתו הפלילית. הכלל הוא שמי שאשמתו הוכחה יורשע, ולכן הימנעות מהרשעה אינה ניתנת באופן אוטומטי גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה.

בית המשפט בוחן, בין היתר, אם ההרשעה צפויה לגרום לפגיעה ממשית וקונקרטית בשיקום, בעיסוק או בעתידו של הנאשם, וכן אם סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן בלתי מידתי באינטרס הציבורי.

לצורך הבקשה חשוב להציג מסמכים וראיות המלמדים על הנזק הצפוי, הליך טיפולי או שיקומי, נסיבות אישיות וקבלת אחריות. גם בהיעדר הרשעה רשאי בית המשפט להטיל צו מבחן, שירות לתועלת הציבור או התחייבות.

Question 29

מהו מאסר על תנאי ומתי בית המשפט מפעיל אותו?

Accepted Answer

מאסר על תנאי הוא עונש מאסר שאינו מרוצה מיד, אלא תלוי בכך שהנאשם לא יעבור בתקופה שקבע בית המשפט עבירה מן הסוג המפורט בגזר הדין.

אם הנאשם מבצע בתקופת התנאי עבירה המפעילה את התנאי ומורשע בה, בית המשפט עשוי להורות על הפעלת המאסר המותנה. חשוב לבדוק את הנוסח המדויק של גזר הדין, את סוג העבירה שנקבעה, את מועד ביצועה ואת תקופת התנאי; לא די בכך שהוגש כתב אישום נוסף.

במקרים מוגבלים ובהתקיים התנאים הקבועים בחוק, בית המשפט רשאי להאריך או לחדש את תקופת התנאי במקום להפעיל את המאסר. אם מופעל מאסר מותנה לצד מאסר חדש, שאלת החפיפה או ההצטברות נקבעת בהתאם לדין ולנסיבות.

Question 30

מה עלול לקרות בעקבות הפרת מעצר בית או תנאי שחרור?

Accepted Answer

הפרת מעצר בית, איסור יצירת קשר, הרחקה, הפקדה כספית או תנאי אחר שנקבע בהחלטת שחרור עלולה להוביל לתוצאות משמעותיות. בית המשפט רשאי להורות על מעצר, להחמיר את תנאי השחרור או לחלט את הערבויות וההפקדות, כולן או חלקן.

גם הפרה שנראית טכנית, קצרה או חד־פעמית עלולה להיחשב הפרה. לדוגמה, יציאה ללא אישור, איחור בחזרה או שליחת הודעה לאדם שנאסר ליצור עמו קשר עלולים להביא את המשטרה לבקש שינוי בתנאים.

אם קיים צורך לשנות כתובת, שעות יציאה, מפקחים או תנאי אחר, אין לעשות זאת באופן עצמאי. יש להגיש מראש בקשה לעיון חוזר ולקבל החלטה מפורשת מהגורם המוסמך.

Question 31

מהי פסילה מנהלית של רישיון נהיגה והאם ניתן לבטל אותה?

Accepted Answer

פסילה מנהלית היא פסילה זמנית המוטלת בידי קצין משטרה עוד לפני שהסתיים המשפט. היא יכולה להינתן בעקבות עבירות תעבורה מסוימות או תאונת דרכים, כאשר הקצין סבור שקיימת תשתית מתאימה וסיכון המצדיק את הפסילה.

משך הפסילה עשוי להיות 30 ימים בעבירות המנויות בדין, 60 ימים בעקבות תאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, ו־90 ימים בתאונה שבה נהרג אדם, בהתאם לתנאים הקבועים בפקודת התעבורה.

ניתן לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל או לקצר את הפסילה. בית המשפט בוחן, בין היתר, את קיומן של ראיות לכאורה, את מסוכנות הנהג ואת נסיבות המקרה. עצם הפגיעה בעבודה אינה מבטיחה שהבקשה תתקבל.

Question 32

האם שחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שלישים מהמאסר ניתן באופן אוטומטי?

Accepted Answer

לא. השלמת שני שלישים מתקופת המאסר עשויה לאפשר דיון בשחרור על תנאי, אך אינה מקנה לאסיר זכות אוטומטית להשתחרר.

ועדת השחרורים או הגוף המוסמך, לפי אורך המאסר והמסלול הקבוע בחוק, בוחנים אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו אינו מסכן את הציבור. בין השיקולים נבחנים התנהגות האסיר בבית הסוהר, עברו הפלילי, חומרת העבירה, מסוכנותו, השתתפותו בטיפול, סיכויי השיקום ותוכנית השחרור המוצעת.

תוכנית שיקום מסודרת, מקום מגורים, מסגרת תעסוקתית ופיקוח מתאים עשויים להיות בעלי חשיבות רבה. גם לאחר השחרור האסיר כפוף לתנאים, והפרתם עלולה להוביל לביטול השחרור ולהחזרתו למאסר.

Question 33

מהי עתירת אסיר ועל אילו החלטות של שירות בתי הסוהר ניתן לעתור?

Accepted Answer

עתירת אסיר היא הליך המאפשר לאסיר או לעצור לפנות לבית המשפט המחוזי המוסמך נגד החלטה או פעולה של שירות בתי הסוהר הנוגעת למאסרו או לתנאי החזקתו.

ניתן לעתור, בהתאם לנסיבות, בנושאים כגון חופשות, ביקורים, שיחות טלפון, טיפול רפואי, העברה בין בתי סוהר, סיווג, הפרדה, תנאי כליאה ושילוב בהליכי טיפול. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו של שב״ס בכל מקרה, אלא בוחן אם ההחלטה התקבלה בסמכות, בהליך תקין, על יסוד שיקולים ענייניים ובאופן סביר ומידתי.

בדרך כלל חשוב לפנות תחילה לגורם המוסמך בשב״ס ולמצות את ההליך הפנימי. יש לצרף לעתירה את ההחלטות, הפניות והמסמכים הרלוונטיים.

שאלות ותשובות במשפט פלילי