קיבלתי מכתב יידוע לחשוד, מה עושים מכאן ואיך ניתן למנוע הגשת כתב אישום? חלק א׳

קיבלתי מכתב יידוע לחשוד, מה עושים מכאן ואיך ניתן למנוע הגשת כתב אישום?

מכתב יידוע לחשוד עשוי להיראות כמו הודעה משפטית כללית, אך מדובר במסמך שחשיבותו רבה ולעיתים רבות האזרח לא מבין עד כמה. בדרך כלל, קבלת המכתב מלמדת שחומר החקירה הועבר מן הגוף החוקר אל רשות התביעה, לצורך בחינת האפשרות להגיש כתב אישום.

זהו שלב משמעותי בהליך הפלילי: החקירה אמנם התקדמה, אך טרם התקבלה בהכרח החלטה סופית להעמיד את החשוד לדין. במקרים המתאימים עומדת לחשוד הזדמנות לפנות לרשות התביעה ולנסות לשכנע אותה שלא להגיש כתב אישום, לצמצם את החשדות או לבחון דרך אחרת לסיום התיק.

הטעות הנפוצה ביותר היא להתעלם מהמכתב, לדחות את הטיפול בו או לנסח תגובה עצמאית ומהירה. פעמיים רבות נתקלתי כעורך דין בחשודים שמאמינים כי ניתן להתעלם ממכתב זה ו״יהיה בסדר״. אך הלכה למעשה, הליך השימוע הוא הליך חשוב ולא מדובר בפעולה טכנית בלבד. דברים שנמסרים לפרקליטות עשויים להשפיע על ההחלטה בתיק, אך עלולים גם לחשוף מוקדם מדי את קו ההגנה או ליצור סתירות מול הגרסה שנמסרה בחקירה.

לכן, אם קיבלתם מכתב יידוע לחשוד, הזמן לפעול הוא לפני שחלף המועד הקבוע במכתב ולפני שמתקבלת החלטה סופית על הגשת כתב אישום.

מהו מכתב יידוע לחשוד?

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את חובת היידוע ואת האפשרות של חשוד בעבירת פשע להציג את טענותיו לפני קבלת החלטה בדבר העמדתו לדין.

ככלל, כאשר חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע מועבר לפרקליטות, עליה לשלוח לחשוד הודעה על כך לכתובתו הידועה.

משמעות המכתב היא כמובן לא שהחשוד הורשע, ואף לא בהכרח שכבר התקבלה החלטה להגיש נגדו כתב אישום. המשמעות היא שהתיק הגיע לשלב שבו הפרקליטות בוחנת את הראיות ואת שאלת העמדתך לדין.

במקרים המתאימים רשאי החשוד לפנות לפרקליטות בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה ולהציג טעמים מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, למעשה עליו לשכנע את הפרקליט הממונה מדוע לא ראוי להגיש כתב אישום בתיק זה, מדוע לדידו הוא יזוכה אם יוגש כתב אישום וכו׳.

מהי עבירה מסוג פשע?

בחקיקה הישראלית החוק מפריד בין 3 סוגי עבירות:

·      חטא - עבירה שהעונש המרבי הקבוע לצדה לא עולה על שלושה חודשי מאסר;

·      עוון - עבירה שעונשה המרבי גבוה משלושה חודשים ולא עולה על שלוש שנות מאסר;

·      פשע - עבירה שהעונש המרבי הקבוע לצדה עולה על שלוש שנות מאסר.

חובת היידוע הקבועה בסעיף 60א מתייחסת ככלל לחומר חקירה בעבירה מסוג פשע.

עם זאת, קיימים חריגים וסייגים, ולכן אין להניח שכל אדם שנחקר בעבירת פשע יקבל בהכרח מכתב באותו אופן או באותו שלב. למשל, החוק כולל הוראות מיוחדות ביחס למי שהיה עצור בעת העברת חומר החקירה, וכן מאפשר במצבים מסוימים לחרוג מן המסלול הרגיל.

האם קבלת המכתב פירושה שיוגש כתב אישום?

כפי שהוסבר לעיל, לא בהכרח. קבלת מכתב יידוע מלמדת כי תיק החקירה הועבר לבחינת רשות התביעה. וייתכן שבסיום הבחינה יוחלט:

·      לסגור את התיק;

·      לבצע השלמת חקירה;

·      לשנות את העבירות הנשקלות;

·      לבחון הסדר מותנה, אם התנאים לכך מתקיימים;

·      לקבל, באופן מלא או חלקי, טענות שיוצגו במסגרת השימוע.

אך חשוב לזכור ולא בכדי בחרתי להדגיש את הדבר, אין להתייחס למכתב כאל הודעה חסרת משמעות. קבלתו מצביעה על כך שהתיק עדיין פעיל ושהאפשרות להעמדה לדין נבחנת ברצינות.

מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום?

שימוע פלילי הוא הזדמנות שניתנת לחשוד להציג בפני רשות התביעה טענות לפני שמתקבלת החלטה סופית להגיש נגדו כתב אישום.

מטרת השימוע אינה לנהל את המשפט מראש. זהו גם אינו תחליף לחקירה נגדית, לשמיעת עדים או להצגת מלוא הראיות בבית המשפט.

במסגרת השימוע ניתן, בהתאם לנסיבות, להעלות טענות כגון:

·      הראיות אינן מספיקות להעמדה לדין;

·      קיימים פערים או סתירות מהותיות בחומר;

·      גרסת החשוד נתמכת בראיות שלא קיבלו משקל מתאים;

·      היסוד הנפשי הנדרש לעבירה אינו מתקיים;

·      התנהגות החשוד אינה מקימה את העבירה המיוחסת;

·      קיימים פגמים משמעותיים באופן ניהול החקירה;

·      נסיבות המקרה אינן מצדיקות העמדה לדין;

·      ניתן לסיים את העניין בדרך מתונה ומידתית יותר;

·      קיימות נסיבות אישיות או ציבוריות רלוונטיות להחלטה.

המטרה היא להציג לתביעה תמונה משפטית וראייתית ממוקדת שתאפשר לה לבחון מחדש אם נכון להגיש כתב אישום ובאיזו מתכונת.

תוך כמה זמן צריך להגיב למכתב?

סעיף 60א קובע תקופה של 30 ימים ממועד קבלת ההודעה לצורך פנייה מנומקת לרשות התביעה.

חשוב לבדוק את הנוסח המדויק של המכתב, את תאריך קבלתו ואת הגוף שאליו יש להפנות את הבקשה. אין להסתמך רק על התאריך המודפס בראש המכתב, משום שהמועד הקבוע בחוק קשור לקבלת ההודעה.

במקרה שבו לא ניתן להשלים את הבחינה והטיעון בתוך התקופה, ניתן לפנות בבקשה מנומקת להארכת מועד. אין ודאות שהבקשה תתקבל, ולכן אסור להמתין לרגע האחרון ומומלץ מאוד לקבל ייעוץ מקצועי מעורך דין פלילי.

גם אם נדמה שנותר זמן רב, הכנת שימוע רציני עשויה לדרוש:

·      איתור התיק והגורם המטפל;

·      בירור מהות החשדות;

·      פנייה לקבלת חומר רלוונטי;

·      לימוד גרסת החשוד;

·      בחינת מסמכים, תכתובות וראיות;

·      איתור סתירות או חולשות בתשתית;

·      הכנת טיעון משפטי מסודר.

מה קורה אם מתעלמים ממכתב היידוע?

אם החשוד לא פונה בתוך המועד, הפרקליטות רשאית להמשיך בבחינת התיק ולקבל החלטה מבלי שטענותיו הוצגו במסגרת השימוע.

התעלמות מהמכתב אינה מביאה אוטומטית להגשת כתב אישום, אך היא עלולה לגרום לאובדן הזדמנות חשובה להשפיע על ההחלטה לפני פתיחת ההליך בבית המשפט.

לאחר הגשת כתב אישום עדיין ניתן לנהל הגנה, להעלות טענות משפטיות, לפנות לתביעה ולבקש במקרים המתאימים לשנות או לבטל את האישום. אולם נקודת המוצא כבר שונה: ההחלטה להעמיד לדין התקבלה וההליך המשפטי החל.

לכן עדיף לבחון את האפשרות לפעול כאשר ההחלטה עדיין נמצאת על שולחן התביעה.

האם כדאי לשלוח תגובה לבד?

בדרך כלל לא מומלץ לשלוח תגובה עצמאית לפני קבלת ייעוץ משפטי.

אדם שמקבל מכתב כזה עשוי להרגיש צורך להסביר מיד שהוא חף מפשע, לפרט את השתלשלות האירועים או לצרף הודעות ומסמכים. אלא שתגובה שאינה מבוססת על הבנת חומר החקירה עלולה לגרום נזק.

תגובה לא נכונה עשויה:

·      לסתור דברים שנמסרו בחקירה;

·      לחשוף קו הגנה מוקדם מדי;

·      למסור לתביעה מידע שלא היה בידיה;

·      להשלים פער ראייתי;

·      להציג טענה שאינה מתיישבת עם ראיה קיימת;

·      להתמקד בטענות רגשיות במקום בקשיים המשפטיים;

·      לפגוע באפשרות לטעון טענה אחרת בהמשך.

גם כאשר החשוד משוכנע שהוא יודע בדיוק מה קרה, הוא אינו בהכרח יודע אילו ראיות נאספו, מה אמרו עדים אחרים וכיצד הפרקליטות מנתחת את יסודות העבירה והאם בכלל האמת המשפטית הולמת את האמת העובדתית.

האם אפשר לקבל את חומר החקירה לפני השימוע?

לפני הגשת כתב אישום אין תמיד זכות לעיון מלא בחומר החקירה באותו היקף הקיים לאחר הגשתו. עם זאת, לצורך מימוש אפקטיבי של זכות השימוע ניתן לפנות לפרקליטות ולבקש חומר או מידע רלוונטי, בהתאם לדין, לפסיקה, להנחיות ולנסיבות התיק.

היקף החומר שיועבר עשוי להשתנות מתיק לתיק. קיימים מצבים שבהם הפרקליטות תאפשר עיון בעיקרי חומר מסוים, ומצבים שבהם יוגבל העיון בשל צורכי חקירה, הגנה על עדים, פרטיות או טעמים אחרים. לכן אין להבטיח לחשוד מראש שיקבל את כל חומר החקירה לפני השימוע. יש להגיש בקשה מתאימה ולבחון את החלטת התביעה.

האם השימוע נערך בכתב או בפגישה?

השימוע עשוי להיערך בכתב, בעל פה או בשילוב בין השניים. אופן קיומו תלוי בסוג התיק, בהיקף החומר ובשיקול דעתה של הפרקליטות.

במקרים רבים מוגש מסמך טיעון כתוב ומנומק. בתיקים מורכבים או חמורים ניתן לבקש לקיים פגישה שבמסגרתה יוצגו הטענות בפני הגורמים המוסמכים.

הבחירה בין טיעון מפורט לבין טיעון ממוקד דורשת שיקול דעת. לא תמיד נכון לחשוף בשלב זה כל טענה וכל ראיה שבידי ההגנה, אך לעיתים שיתוף פעולה עם הפרקליטות יכולה להביא לכך שהתיק ייסגר בהסדר מותנה או אף יוחלט לא להגיש כתב אישום כלל ולמעשה לא תהא כל סנקציה על החשוד.

מה צריך לכלול טיעון לשימוע?

אין תבנית אחת המתאימה לכל תיק או כמו שאנחנו אוהבים להגיד, כל מקרה לגופו. שימוע נכון צריך להיות מותאם לחשדות, לראיות ולמטרה האסטרטגית הכללית.

בין היתר ניתן לכלול:

1.    תיאור תמציתי של הרקע העובדתי;

2.    הצגת גרסת החשוד במידה הנכונה;

3.    התייחסות ליסודות העבירה;

4.    הצבעה על קשיים וכשלים ראייתיים;

5.    הצגת מסמכים או ראיות מזכות;

6.    התייחסות לאמינותם של מקורות ראייתיים;

7.    טענות הנוגעות לאכיפה ולתקינות ההליך;

8.    נסיבות אישיות רלוונטיות;

9.    בקשה ברורה בנוגע לתוצאה המבוקשת.

מסמך ארוך אינו בהכרח מסמך משכנע. לעתים טענה משפטית אחת מדויקת או ראיה אובייקטיבית אחת עשויות להיות יעילות יותר מעשרות עמודים של הסברים.

האם במסגרת השימוע אפשר לבקש הסדר מותנה?

במקרים המתאימים ניתן לבקש מהפרקליטות לבחון אם מתקיימים התנאים לסיום התיק בהסדר מותנה במקום הגשת כתב אישום.

הסדר מותנה מאפשר לתביעה להימנע מהגשת כתב אישום בכפוף לכך שהחשוד יודה בעובדות מסוימות ויקיים תנאים שנקבעו בהסדר. התנאים עשויים לכלול קנס, פיצוי, התחייבות, טיפול, הימנעות מעבירה או אמצעים אחרים.

לא כל עבירה ולא כל חשוד מתאימים להסדר. ההחלטה תלויה בסוג העבירה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה, עברו של החשוד, מדיניות הפרקליטות ויתר התנאים הקבועים בדין.

יש לבחון בקשה כזו בזהירות, משום שהסדר מותנה כולל בדרך כלל הודאה וקבלת תנאים. אין להציע אותו באופן אוטומטי אם קיימת טענה טובה לסגירת התיק ללא תנאים.

האם ניתן להגיש כתב אישום לפני שחלפו 30 ימים?

הכלל הוא שיש לאפשר לחשוד להגיש את טענותיו בתוך התקופה הקבועה בסעיף. עם זאת, החוק כולל חריג המאפשר, בנסיבות מסוימות ומטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום עוד לפני שחלפו 30 הימים.

בנוסף, חובת היידוע אינה חלה באופן זהה בכל מצב. בין היתר, החוק קובע סייגים ביחס לחשוד שהיה נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה וכן מאפשר החלטות מיוחדות כאשר קיימת מניעה לשליחת ההודעה.

לכן אין להסתמך על עצם קבלת המכתב כהבטחה מוחלטת שלא יינקט הליך לפני מועד מסוים. יש לפעול ללא דיחוי ולברר את מצב התיק.

מה אסור לעשות לאחר קבלת המכתב?

לאחר קבלת מכתב יידוע חשוב להימנע מהפעולות הבאות:

·      להתעלם מהמכתב;

·      להמתין לסוף תקופת 30 הימים;

·      לפנות ישירות לפרקליטות ללא הכנה;

·      לשלוח הסבר רגשי או גרסה חדשה;

·      ליצור קשר עם מתלוננים או עדים;

·      למחוק הודעות, מסמכים או תכתובות;

·       לפרסם פרטים על התיק ברשתות החברתיות;

·      להסכים להסדר לפני שמבינים את השלכותיו.

הגיע אליכם מכתב יידוע?  פנו לעורך דין טאי שרקי לצורך קבלת ייעוץ מקצועי, אמין ודיסקרטי, המשרד מטפל במספר מקרים ונחל הצלחות רבות במניעה של הגשת כתבי אישום.

נייד: 054-755-6464