10 משפטים שאסור להגיד בחקירת משטרה
אחת הטעויות הנפוצות של נחקרים תחת אזהרה היא להאמין שאם הם יפעלו בשיתוף פעולה מלא, יסבירו לחוקרים הכל וימסרו גרסה, החוקרים יבינו שמדובר באדם חף מפשע ויחליטו לשחררם, אבל בפועל ובעולם חדרי החקירה, גם חף מפשע עלול למסור מידע לא נכון שנובע ממצבי לחץ שונים, הנחקר גם פעמיים רבות מעריך ולא זוכר במדויק, מסכים להנחות שגויות של החוקר או חותם על תמלול חקירה שלא משקף את דבריו באופן מלא.
רבים לא מודעים לכך שכל משפט שנזרק לחלל האוויר בחדר החקירות, ולעיתים גם לפני שמגיעים אל חדר החקירות, נבדק, נרשם ועובר ביקורת קפדנית של משטרת ישראל.
במאמר הבא אצרף לכם את הטעויות הכי גדולות שאני נחשף אליהם בתור עורך דין פלילי, משפטים שמסבכים לעיתים קרובות תיקים שלמים ומלווים את ההליך הפלילי של הנחקר גם חודשים רבים לאחר החקירה עצמה.
מה לא לומר בחקירה במשטרה?
ראשית אבהיר, כי שהובהר במספר מאמרים באתר הבית, אין משפט אחד שאסור לומר בכל תיק ובכל מצב, כל מקרה לגופו, וההחלטה אם למסור גרסה, להשיב רק על חלק מהשאלות או להשתמש בזכות השתיקה תלויה בחשדות, בחומר הראיות ובנסיבות האישיות של הנחקר ולכן חשיבות הייעוץ עם עורך הדין טרם החקירה היא קריטית.
בכל זאת קיימים משפטים שחוזרים בחדרי חקירות ועלולים לגרום לנזק משמעותי כאשר הם נאמרים ללא מחשבה וללא ייעוץ משפטי מוקדם.
1. אין לי מה להסתיר
אחד המשפטים הכי מזוהים עם נחקרים, משפט שכמובן לא משמש כהודאה וגם לא מוכיח כל אשמה, אך כן מבטא לעיתים גישה מסוכנת שלפיה אין צורך להיזהר, לבדוק או להתייעץ, והרי כולנו מכירים את הבחור שבטוח בעצמו ב-100% ומכריז בגאון ״אני לא אשם, אין לי מה להסתיר״.
האדם הזה פעמיים רבות מסכים לחיפושים באופן מיידי, מסכים למסור את מכשיר הטלפון ליחידה החוקרת ומאפשר לעיין בשיחות אותן ביצע, פעמיים רבות מה שקורה שהנחקר מהסוג הזה מרחיב מעבר לנדרש והוא מספק מידע שלא היה בידי החוקרים מלכתחילה.
חשוב גם לזכור שלא חייבים להיות אשמים בשביל לגרום לחוקר לחשוב שאתם דווקא כן אשמים, וחפותכם לא מבטיחה שהחוקר יבין נכון כל משפט שלכם ושכל טעות בזיכרון תתקבל בהבנה.
גם אדם חף מפשע לא בהכרח יודע מה אחרים מסרו במשטרה, אילו מסמכים נמצאים בידי החוקרים ומה המשמעות שהם מייחסים לכל פרט. חפות לא מבטיחה שהחוקר יבין נכון כל משפט או שכל טעות בזיכרון תתקבל בהבנה.
הדרך הנכונה היא לא להסתיר מידע, אלא להבין לפני מסירת הגרסה מהו החשד, מהו מעמדו של הנחקר ומהן ההשלכות האפשריות של דבריו.
2. אני רק רוצה להסביר מה קרה
הרצון של בני האדם להסביר הוא רצון טבעי, אדם מרגיש שחושדים בו בביצוע עבירה, לעיתים הדחף הראשוני שנובע מתוך לחץ הוא לספר הכל במהירות ולשכנע את החוקר מולו שהוא טועה בחשדות נגדו.
אלא שגרסה שנמסרת מתוך לחץ עלולה להיות מבולבלת, ארוכה ולא מדויקת. הנחקר עשוי לדלג בין אירועים חשובים, להשתמש במילים שלא מתארות נכון את המציאות או למסור פרטים שאחר כך הוא יתקשה להסביר.
חקירה פלילית לא נבחנת רק לפי התמונה הכללית. החוקרים עשויים להתמקד בשעות מדויקות, במיקומים, בשיחות טלפון, בהיכרות בין המעורבים ובפרטים קטנים. כל פרט שנמסר עשוי להיבדק מול מצלמות, הודעות, איכונים, מסמכים ועדויות אחרות.
מסירת הסבר לפני שהנחקר מבין את החשד עלולה ליצור גרסה חלקית, כאשר ינסה להשלים אותה מאוחר יותר, התוספת החדשה עלולה להיתפס כגרסה שהתפתחה לאחר שנחשף לחומר נוסף, מה שנקרא עדות כבושה.
ייעוץ לפני חקירה מאפשר לסדר את העובדות, לזהות את הנקודות הרגישות ולהחליט כיצד למסור גרסת אמת באופן מדויק ולא מתוך בהלה, זו גם תהיה הפעם היחידה בה אתם מקבלים סיוע אובקטייבי מגורם שמכיר את מערכת אכיפת החוק.
3. אני לא בדיוק זוכר אבל כנראה ש...
בין זיכרון לבין השערה יש הבדל מהותי, בחדר החקירות ההבדל הזה עלול להיעלם בתוך ההודעה הכתובה.
כאשר נחקר לא זוכר פרט מסוים ומנסה בכל זאת להיות מועיל, הוא עלול להשלים את החסר באמצעות השערה או הערכה, לאחר מכן ההערכה הזו עשויה להיבדק כאילו הייתה עובדה שהוא מסר בביטחון.
אם בהמשך יתברר שהאירוע התרחש בשעה אחרת, במקום אחר או בנוכחות אדם נוסף, החוקרים עלולים להציג את הפער הזה כסתירה. הנחקר ינסה להסביר כי מלכתחילה לא היה בטוח, אך הניסוח המדויק שבו השתמש לא תמיד יקבל את המשקל שהוא מצפה לו.
אסור להמציא תשובה רק משום שהשתיקה בחדר לא נעימה. אם אדם לא זוכר פרט מסוים, עליו להבחין בבירור בין מה שהוא יודע, מה שהוא זוכר ומה שהוא רק משער.
ניסיון לרצות את החוקר באמצעות תשובה משוערת עלול להיות מסוכן יותר מאמירה ברורה שלפיה הפרט לא זכור כרגע.
4. אבל כולם עושים את זה מה הבעיה?
נחקרים משתמשים לעיתים במשפט הזה כדי להקטין את חומרת האירוע, מבחינתם, אם מדובר בהתנהגות מקובלת, הדבר מוכיח שלא הייתה להם כוונה פלילית.
מבחינה הדין ומבחינת צוות החקירה, המשפט עלול להתפרש אחרת לחלוטין, במקום להכחיש את המעשה, הנחקר עשוי לאשר שהוא התרחש ורק לנסות להצדיק אותו בטענה שגם אחרים נוהגים כך.
העובדה שאנשים נוספים מבצעים פעולה מסוימת לא הופכת אותה לחוקית ולא פוטרת מאחריות. בנוסף, המשפט עשוי להוביל לשאלות חדשות על זהותם של אותם אנשים, על אירועים נוספים ועל היקף הפעילות.
מה שנאמר כניסיון להקטין את החשד עלול להפוך לאישור של חלק מהתשתית העובדתית שהחוקרים מנסים לבסס.
לפני שמנסים לנרמל התנהגות מסוימת, צריך להבין אם עצם האישור שההתנהגות התרחשה עלול לפגוע בקו ההגנה ולשמש את הצוות החוקר כהודאה.
5. אבל לא ידעתי שזה אסור
גם המשפט הזה נאמר בדרך כלל מתוך ניסיון להראות שלא הייתה כוונה לעבור עבירה. אלא שהוא עלול לכלול בתוכו אישור של עצם המעשה ולשמש כהודאה מלאה.
במקום להתמקד בשאלה אם הפעולה בוצעה, הדיון עובר מיד לשאלה אם הנחקר ידע שהיא אסורה. כך עלול הנחקר לוותר בלי להבין על טענה עובדתית חשובה ולמקם את כל הגנתו בשאלת הידיעה בלבד.
חוסר ידיעה לא פוטר באופן אוטומטי מאחריות פלילית. המשמעות המשפטית של הידיעה, הכוונה או הטעות משתנה בהתאם לעבירה ולנסיבות אבל ב-95% מהמקרים הידיעה כלל לא רלוונטית.
לפעמים נכון להסביר את הרקע ואת מצב הידיעה של החשוד. במקרים אחרים, עצם השימוש במשפט הזה עלול לגרום נזק רב, זו בדיוק אחת השאלות שצריך לבחון במסגרת ייעוץ משפטי לפני החקירה ולא בזמן שהחוקר ממתין לתשובה.
6. אפשר לדבר רגע מחוץ לפרוטוקול?
במהלך חקירה משטרתית אין לנחקר מקום בטוח אחד שלא יכול לגורר משמעות משפטית.
כל אמרה שנאמרת ונזרקת לחלל האוויר, לפני תחילת החקירה, בהפסקה, במסדרון, בדרך לתא המעצר, בתוך תא המעצר או בזמן שיחה שנראית ידידותית, עשויה להיות מתועדות במזכר ולהיכנס לחומר החקירה. גם אם המשפט לא נכתב מיד בתוך הודעת החשוד, אין פירוש הדבר שלא ייעשה בו שימוש בהמשך.
נחקרים רבים מורידים את רמת הזהירות כאשר החוקר מפסיק לכתוב, משנה את הטון או מתחיל לדבר על עניינים אישיים, מבחינת הנחקר החקירה הסתיימה לרגע. מבחינת החוקר המידע שמתקבל עדיין עשוי להיות רלוונטי.
הכלל המעשי הוא פשוט, כל עוד אדם נמצא בתחנה או בחזקת המשטרה ואפילו ביציאה מתחנת המשטרה לאור מקרים מהעת האחרונה, אין להניח ששיחה כלשהי היא פרטית או חסרת משמעות.
7. אתם יכולים לקחת את הטלפון, אני לא מסתיר בו כלום
כבר ידוע שהטלפון הנייד הפך להיות כלי שמחזיק בתוכו את כל עולמנו, הודעות, מידע אישי, מידע כלכלי, תמונות, חיפושים שביצענו, הסביבה שלנו, אנשי הקשר, מסמכים ועוד ועוד, כל אלו הם למעשה עולמנו הפרטי. נחקר שמאמין בחפותו עשוי למסור את הקוד או להסכים לחיפוש כדי להראות שהוא משתף פעולה. אלא שהמידע בטלפון לא תמיד מוגבל לאירוע שבגללו זומן לחקירה.
התכתבות ישנה, תמונה שהתקבלה מאדם אחר, הודעה שנכתבה בצחוק או איש קשר בעל שם מסוים עלולים להוביל לשאלות נוספות. גם מידע שלא מוכיח עבירה יכול לקבל פרשנות שונה כאשר הוא מוצג ללא ההקשר המלא, כך למשל אם הייתם חברים בקבוצת טלגרם ייתכן ונשמרו תמונות רבות של סם מסוכן, תמונות אותן תאלצו להסביר לחוקר היושב מולכם.
הדין הנוגע לתפיסת טלפון, חדירה למידע והסכמה לחיפוש הוא מורכב. על מנת לחדור אל מכשיר הטלפון שלכם יש צורך בצו מיוחד, פעמיים רבות נכון יהיה לבקש את הצו הנ״ל.
אין פירוש הדבר שצריך להתנגד לכל פעולה משטרתית או להפריע לחיפוש חוקי. המשמעות היא שלא נכון למסור הסכמה, סיסמה או גישה למידע מתוך לחץ ולפני שמבינים את הבסיס החוקי ואת היקף החיפוש המבוקש.
8. אם הוא כבר סיפר אני אספר לכם גם
אחת הדרכים לגרום לחשוד לדבר היא להציג בפניו מידע על גרסה שמסר לכאורה אדם אחר. זה יכול להיות שותף, חבר, בן משפחה, עובד או כל אדם אחר הקשור לאירוע.
הנחקר לא יודע בהכרח מה אותו אדם באמת אמר, באיזה הקשר נאמרו הדברים ואם המידע שמוצג לו מלא או חלקי. תגובה מהירה עלולה לגרום לו להתאים את דבריו למידע שלא מדויק או למסור פרטים חדשים שלא היו בידי החוקרים.
הסכנה גדלה כאשר הנחקר מנסה לנחש מה האחרים סיפרו ולבנות תשובה בהתאם. גרסה שלא מבוססת על הזיכרון האמיתי של הנחקר עלולה לקרוס ברגע שתיבדק מול יתר הראיות.אסור לתאם גרסאות או לנסות להתאים את הסיפור לגרסה של אדם אחר. יש למסור אמת, אך לעשות זאת באופן שקול ורק לאחר שמבינים את החשדות ואת המשמעות של מסירת הגרסה.
9. אני אחתום ולא אראה על מה
ההודעה הכתובה היא אחד המסמכים החשובים ביותר שנוצרים במהלך החקירה. היא עשויה לשמש את המשטרה, התביעה ובית המשפט כדי לבחון מה החשוד אמר בזמן אמת.
לפי חוק סדר הדין הפלילי העוסק בחקירת חשודים, קיימות הוראות הנוגעות לשפת החקירה ולאופן תיעודה. למרות זאת, גם בתיעוד שנעשה בתום לב עלולות להופיע טעויות, קיצורים או ניסוחים שאינם משקפים במדויק את כוונת הנחקר.
לפני החתימה צריך לקרוא את ההודעה מתחילתה ועד סופה. חשוב לבדוק אם השאלות והתשובות נרשמו בצורה נכונה, אם חסר הסבר מהותי ואם משפט שנאמר בהסתייגות נכתב כאילו נאמר בוודאות.
כאשר קיימת טעות, צריך לבקש לתקן אותה לפני החתימה. אם החוקר מסרב לתקן, יש לבקש שההסתייגות עצמה תירשם באופן ברור, דברים אלו יסייעו לעבודת הסנגור בהמשך אם יוחלט להגיש כתב אישום, העייפות והרצון לצאת מהתחנה מובנים, אבל חתימה מהירה על מסמך לא מדויק עלולה ליצור קושי משמעותי בהמשך.
10. אני חף מפשע אני לא צריך עורך דין
עוד משפט מסוכן ביותר שנחקר יכול לומר ויהיה בעל השפעה רבה להמשך ההליך, ייעוץ לפני חקירה לא מיועד רק למי שביצע עבירה. לעיתים דווקא אדם חף מפשע זקוק להכנה משפטית כדי להבין כיצד להציג את העובדות, להימנע מהשערות ולשמור על כך שהגרסה הראשונה שלו תהיה ברורה ומדויקת.
עורך דין פלילי לא אמור להמציא עבור החשוד גרסה או ללמד אותו כיצד להתחמק. תפקידו להבין את נסיבות הזימון, להסביר את הזכויות, לזהות את הסיכונים ולהכין את הנחקר להתמודדות עם שאלות, מסמכים ותרחישים אפשריים.
הזכות להיוועץ בעורך דין היא זכות מהותית. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבותה ואת חובת היידוע עליה במסגרת פסקי דין מנחים, גם מבקר המדינה וגופים נוספים כמו הסנגוריה הציבורית עמדו על חשיבותה של זכות זו.
בקשה להתייעץ עם עורך דין היא לא הודאה באשמה. היא פעולה אחראית של אדם שמבין כי לדברים שימסור עלולות להיות השלכות על חירותו, שמו הטוב ומשפחתו.
כותב: עורך דין פלילי טאי שרקי
נעצרתם או זומנתם לחקירה? פנו לעורך דין טאי שרקי לצורך קבלת ייעוץ מקצועי, אמין ודיסקרטי.
נייד: 054-755-6464
