חיפוש משטרתי ללא צו - מתי מותר לסרב ומהן הזכויות שלכם?

חיפוש משטרתי ללא צו - מתי מותר לסרב ומהן הזכויות שלכם?

חיפוש משטרתי זה פעולה פולשנית מטבעה, החיפוש עשוי להתבצע בביתו של אדם, ברכבו, בתיק שהוא נושא, על גופו, במכשיר הטלפון הנייד שלו או בכליו. בכל אחד מהמקרים נפגעת פרטיותו של האדם, ולעתים תוצאות החיפוש הן שיובילו לפתיחת חקירה, למעצר ואף להגשת כתב אישום.

אלא שלא כל בקשה של שוטר לערוך חיפוש מקימה חובה להסכים לו. מנגד, לא בכל מקרה שבו אדם מסרב לחיפוש חייב השוטר להפסיק את פעולתו, ועלינו לבחון את האיזון בין המצבים.

התשובה לשאלה שבכותרת תלויה בכמה דברים, ובעיקר תלויה בשאלה מכוח איזו סמכות מבקש השוטר לבצע את החיפוש: האם קיים צו שיפוטי? האם החוק מעניק סמכות עצמאית לבצע חיפוש ללא צו באותו מקרה? או שמא המשטרה נשענת על הסכמתו של האדם בלבד?

הכלל החשוב הוא פשוט: המשטרה לא רשאית לערוך חיפוש רק משום שהשוטר מעוניין בכך ויש לעמוד בכללים נוקשים, שאם לא יעמוד בהם צוות החיפוש, יהיה בכך כדי להשפיע בהכרח על המשך ההליך, הכי חשוב לזכור כי לכל חיפוש חייב להיות מקור סמכות בחוק.

האם תמיד המשטרה חייבת להציג צו חיפוש?

דרך המלך לביצוע חיפוש בבית או במקום היא קבלת צו חיפוש מבית המשפט. הצו ניתן לאחר ששופט בחן את בקשת המשטרה ומצא כי מתקיימת עילה המצדיקה את הפגיעה בפרטיות.

חרף האמור, החוק מכיר במצבים שבהם שוטר רשאי לבצע חיפוש גם ללא צו, מדובר בחריגים שנועדו, בין היתר, למצבים דחופים שבהם המתנה לקבלת צו עלולה לסכל את מטרת החיפוש, להביא להעלמת ראיה או לאפשר לאדם להימלט.

לכן היעדר צו אינו מוכיח כשלעצמו שהחיפוש היה לא חוקי. ועלינו לבדוק אם התקיימה אחת העילות המאפשרות חיפוש ללא צו.

מתי מותר למשטרה לחפש בבית ללא צו?

סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מסדיר את המצבים שבהם שוטר רשאי להיכנס לבית או למקום ולבצע בו חיפוש ללא צו שיפוטי.

בין המצבים המוכרים בדין:

·      כאשר יש לשוטר יסוד להניח שמבוצע במקום פשע או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

·      כאשר תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;

·      כאשר אדם המצוי במקום פונה לעזרת המשטרה וקיים יסוד להניח שמתבצעת בו עבירה;

·      כאשר השוטר רודף אחר אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית;

·      במקרים מיוחדים ודחופים נוספים שנקבעו בחקיקה, בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בה.

נוסחו של סעיף 25 תוקן בשנים האחרונות, ובמסגרתו נוספו עילות מסוימות לחיפוש מיידי ללא צו, בין היתר במצבים הנוגעים לאיתור נשק או תיעוד העשוי לשמש ראיה לעבירות חמורות. סמכויות אלה אינן בלתי מוגבלות: החוק קובע תנאים להפעלתן, ובחלק מהמקרים נדרשים אישור של קצין בדרגה שנקבעה ותיעוד של הנסיבות שהובילו לחיפוש.

עצם העובדה ששוטר אומר שמדובר במקרה דחוף לא מביאה ל״סיום הטקס״. אם חוקיות החיפוש תעמוד בהמשך לבחינה משפטית, יהיה צורך לבדוק איזה מידע היה בידי השוטר בזמן אמת, מדוע לא ניתן היה לקבל צו והאם התקיימו כל התנאים שנקבעו בחוק, עורך דין מיומן ידע לשים את האצבע על מחדלי המשטרה ובמקרים מסוימים אף להביא לביטול כתב האישום שהוגש.

מהו חשד סביר?

חשד סביר אינו תחושת בטן בלתי מוסברת. עליו להתבסס על עובדות או נסיבות אובייקטיביות שהיו ידועות לשוטר לפני תחילת החיפוש.

החשד עשוי להיווצר, בין היתר, ממידע מודיעיני, התנהגות מחשידה, התאמה לתיאור שנמסר, חפץ שנצפה או נסיבות אחרות הקשורות לאירוע. עם זאת, לא כל התנהגות חריגה ולא כל נוכחות באזור מסוים יוצרות בהכרח חשד סביר.

בית המשפט בוחן את החשד על פי המידע שהיה בידי השוטר ברגע שבו החליט לבצע את החיפוש. העובדה שבסופו של דבר נמצא חפץ אסור לא יכולה להכשיר בדיעבד חיפוש שלא הייתה לו הצדקה מלכתחילה.

חשוב גם להבין שאין מקור סמכות כללי אחד המאפשר למשטרה לחפש על גופו או בכליו של כל אדם בכל מקרה של ״חשד סביר״. יש לזהות את החוק המסוים שמכוחו בוצע החיפוש ואת התנאים שהוא קובע.

האם מותר לסרב לחיפוש משטרתי?

כאשר לשוטר אין צו ואין עילת חיפוש עצמאית ולמעשה אין לו חשד סביר, אך הוא מבקש את הסכמתו של האדם לחיפוש, האדם רשאי לסרב.

בהלכת בן חיים קבע בית המשפט העליון כי הסכמה עשויה, בנסיבות מסוימות, לאפשר חיפוש גם כאשר לא קיימת סמכות אחרת. עם זאת, לא די בכך שהאדם אמר ״כן״.

על ההסכמה להיות הסכמה מדעת, אמיתית ורצונית. על השוטר להבהיר לאדם כי:

·      הוא רשאי לסרב לחיפוש;

·      הסירוב לא ייזקף לחובתו.

ללא הסבר זה קיים קושי ממשי לקבוע שהאדם הבין כי הייתה לו אפשרות אמיתית לסרב. אדם העומד מול שוטר במדים עשוי להניח שבקשת השוטר היא למעשה הוראה מחייבת, גם אם נאמרה בנימוס. לכן, כאשר החיפוש נשען על הסכמה בלבד, מותר לומר בצורה עניינית וברורה:

״אני לא מסכים לחיפוש. אם קיים צו או מקור סמכות אחר, אבקש לדעת מכוח מה נערך החיפוש.״

אין צורך להתווכח, להתנגד בכוח או להפריע לשוטר. די להבהיר שאין הסכמה ולתעד, ככל שניתן כדין, את הבקשה ואת התשובה.

מתי הסירוב אינו מונע את החיפוש?

אם לשוטר יש צו חיפוש תקף או שהחוק מעניק לו סמכות עצמאית לבצע את החיפוש ללא צו, הסכמתו של האדם היא לא תנאי לביצוע החיפוש.

במקרה כזה, אמירת ״אני מסרב״ וודאי כי לא מחייבת את השוטר לעצור. לכל היותר היא מבהירה שהחיפוש לא נעשה בהסכמה, ואם חוקיותו תיבחן בהמשך, המדינה תידרש להצביע על מקור הסמכות שעליו התבססה.

האם מותר להתנגד לחיפוש בכוח?

גם אם אדם סבור שהחיפוש אינו חוקי, התנגדות פיזית עלולה להחמיר את מצבו ולהוביל לחשדות נוספים ואישומים נוספים כגון הכשלת שוטר, תקיפת שוטר וכו׳.

הדרך הנכונה היא להבהיר באופן מילולי שאין הסכמה, לא להפריע פיזית לביצוע הפעולה, ולתעד את פרטי האירוע לצורך בדיקה משפטית מאוחרת יותר.

אך שימו לב, דבר בו ״נופלים״ נחקרים רבים, את הטענות שלכם לגבי חיפוש לא חוקי, יש להעלות כבר בשלב החקירה ולוודא כי הדבר מתועד, כך למשל אם החיפוש שלא בנוכחות עדים כנדרש, ולמרות זאת ביקשתם מצוות החיפוש שיהיה בנוכחות עדים, עליכם להעמיד על כך את החוקר בחקירתכם במשטרה, ואם הטענה לא תעלה, יהיה קשה לעורך דינכם בהמשך ההליך להעלות טענה זו ולחזקה.

אילו זכויות עומדות לאדם במהלך חיפוש בבית?

גם כאשר החיפוש חוקי, הוא אינו מעניק למשטרה יד חופשית לפעול ללא גבולות. על החיפוש להתבצע למטרה שלשמה הותר, באופן סביר ומידתי ותוך שמירה מרבית על כבוד האדם ופרטיותו.

כאשר החיפוש נעשה מכוח צו, ניתן לבקש לעיין בצו ולבדוק:

·      מהי הכתובת המופיעה בו;

·      מהו המקום שבו הותר לבצע חיפוש;

·      אילו חפצים או ראיות נועד החיפוש לאתר;

·      האם הצו עדיין בתוקף;

·      האם קיימות בצו מגבלות מיוחדות.

ככלל, חיפוש בבית או במקום נערך בפני שני עדים שאינם שוטרים. פקודת החיפוש מכירה בחריגים לכלל זה, ובהם מצב של דחיפות, הוראה אחרת שניתנה בצו או בקשת תופש המקום לערוך את החיפוש ללא עדים.

אם אדם מתבקש לוותר על נוכחות עדים, חשוב להבין שהוא אינו חייב לעשות זאת רק משום שהתבקש.

בנוסף, יש לערוך רשימה של החפצים שנתפסו במהלך החיפוש. האדם שממנו נתפס רכוש רשאי לבקש העתק של רשימת התפוסים ולבדוק שהיא משקפת את כל מה שנלקח.

האם שוטר רשאי לחפש ברכב ללא צו?

בנסיבות מסוימות ניתן לבצע חיפוש ברכב ללא צו, אך גם כאן נדרש מקור סמכות חוקי. הסמכות עשויה לנבוע מסוג החשד, מהעבירה הנחקרת ומהוראת החוק הרלוונטית.

לא כל בדיקה שגרתית של רכב מאפשרת חיפוש מלא בתא המטען, בתיקים ובחפצים אישיים. יש להבחין בין בדיקה ביטחונית, חיפוש אחר נשק, חיפוש בעקבות מעצר וחיפוש לצורך איתור ראיות לעבירה.

כאשר השוטר מבקש הסכמה בלבד, ניתן לסרב. אם הוא מודיע שהחיפוש מתבצע מכוח סמכות עצמאית, ניתן לבקש לדעת מהי הסמכות, אך כאמור אין להתנגד בכוח בשום מצב, התנגדות בכוח כמעט בהכרח תביא להחמרה במצבכם.

האם שוטר רשאי לחפש בתיק או בכיסים?

ישנם מצבים שבהם החוק מאפשר חיפוש על גופו של אדם ובכליו, למשל בעקבות מעצר או מכוח סמכויות מיוחדות לאיתור נשק. במקרים אחרים המשטרה תידרש להצביע על חשד סביר ועל סעיף חוק שמכוחו בוצע החיפוש.

אם אין צו, אין עילת חיפוש עצמאית והשוטר מבקש הסכמה בלבד, האדם רשאי לסרב בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכת בן חיים.

האם המשטרה רשאית לחפש בטלפון ללא צו?

טלפון חכם אינו דומה לכיס או לתיק. הוא עשוי להכיל תכתובות, תמונות, מסמכים, נתוני מיקום, מידע רפואי, מידע עסקי וגישה לחלק ניכר מחייו הפרטיים של האדם. לעיתים מידע שהאדם לא מעוניין לחשוף ובצדק.

בשנת 2025 קבע בית המשפט העליון בבג״ץ 8298/22 הסנגוריה הציבורית נ׳ היועצת המשפטית לממשלה, כי אין לבצע חיפוש בחומר מחשב על יסוד הסכמתו של האדם בלבד, וכי חדירה לחומר מחשב מחייבת צו שיפוטי מתאים.

לכן חשוב להבחין בין שני דברים:

·      תפיסת הטלפון הפיזי;

·      פתיחת המכשיר וחדירה לתוכן הדיגיטלי שבתוכו.

גם אם קיימת סמכות לתפוס את המכשיר, אין פירוש הדבר שקיימת סמכות אוטומטית לעיין בתוכנו.

אין למסור קוד פתיחה או לאפשר חיפוש בטלפון מתוך הנחה שאין אפשרות לסרב. במקרה כזה נכון לבקש להיוועץ בעורך דין פלילי לפני מסירת הסכמה או מידע נוסף.

מה ההבדל בין חיפוש על הגוף לחיפוש בגוף?

יש להבחין בין חיפוש על פני הגוף, בבגדים ובכלים לבין חיפוש חיצוני או פנימי בגופו של חשוד.

חיפוש חיצוני או פנימי מוסדר בחוק ייעודי: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי).

בחיפוש חיצוני ללא הסכמה עשוי להידרש אישור בכתב של קצין משטרה, לאחר שניתנה לחשוד הזדמנות להסביר את טעמי סירובו ובהתקיים יתר התנאים שבחוק.

חיפוש פנימי כפוף לתנאים מחמירים יותר. יש להסביר לחשוד את מטרת החיפוש, את זכותו לסרב ואת המשמעות המשפטית האפשרית של הסירוב. בחלק מהמקרים נדרש גם היתר של בית המשפט והתייחסות רפואית מתאימה.

החיפוש חייב להתבצע תוך שמירה מרבית על כבודו, פרטיותו ובריאותו של החשוד ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות וכאב.

האם ראיה שנמצאה בחיפוש בלתי חוקי נפסלת אוטומטית?

בשונה מארצות הברית למשל, דוקטרינת פרי העץ המורעל לא התקבלה בפסיקה ובחקיקה הראשית, על כן התשובה לשאלה זו היא בעקרונה שלילית, דהיינו, לא כל ראיה שנמצאה בחיפוש בלתי חוקי נפסלת בצורה אוטומטית.

בישראל נבחנת פסילה יחסית בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית, בית המשפט בוחן את נסיבות השגת הראיה, את חומרת הפגיעה בזכות, את הקשר בין ההפרה לבין הראיה ואת השפעת קבלתה על הגינות ההליך ומאזן בין אינטרסים שונים.

במקרים מסוימים הפגם עשוי להביא לפסילת הראיה. במקרים אחרים הראיה עשויה להתקבל למרות הפגם, או שהפגם ישפיע על המשקל שיינתן לה.

לכן הטענה שחיפוש היה בלתי חוקי חשובה, אך היא אינה מבטיחה כשלעצמה שהתיק יבוטל או שהראיה תיפסל באופן אוטומטי.

כך למשל, חיפוש שבוצע בביתו של אדם ללא צו חיפוש, שעה שניתן היה להוציא צו, והמידע המודיעני שהתקבל בנוגע לאדם התקבל בצורה של ״לא זה מקרוב״, ונמצאו חומרים אסורים בביתו של אדם, ייתכן כי החומרים האסורים יפסלו כראיה.

כיצד נכון להתנהל בזמן חיפוש משטרתי?

1. בקשו מהשוטר להזדהות.
2. שאלו אם קיים צו חיפוש.
3. אם יש צו, בקשו לעיין בו.
4. בדקו שהכתובת והמקום המופיעים בצו נכונים.
5. אם אין צו, שאלו מכוח איזו סמכות נערך החיפוש.
6. אם מבקשים את הסכמתכם בלבד ואינכם מעוניינים להסכים, אמרו זאת במפורש ותוודאו כי הדבר יתועד בחקירתכם.
7. אל תתנגדו לחיפוש בכוח ואל תפעילו כוח כלפי צוות החיפוש.
8. אל תעלימו, תמחקו או תשמידו חומר.
9. תעדו את שמות השוטרים, מועד החיפוש והחפצים שנתפסו.
10. בקשו העתק של הצו ושל רשימת התפוסים.
11. אל תחתמו על מסמך שלא קראתם או שאינכם מבינים.
12. בקשו להתייעץ עם עורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר.

האם חיפוש יכול להפוך לחקירה באזהרה?

כמובן. אם במהלך החיפוש נמצא חפץ שהחזקתו אסורה או ראיה הקושרת אדם לעבירה, הוא עשוי להיות מעוכב, להיעצר או להיחקר באזהרה, ולמען הסר ספק, אף אם לא נתפס דבר, האדם ייתכן וייחקר תחת אזהרה.

גם דברים שאדם אומר לשוטרים בזמן החיפוש עלולים להירשם ולשמש בחקירה. מתוך לחץ, אנשים נוטים למסור הסברים מידיים מבלי להבין את משמעותם. אין לשקר לשוטר ואין לשבש את החיפוש, אך אין חובה למסור במקום גרסה מפורטת העלולה להפליל את האדם. אם השאלות הופכות לחקירה מעשית, נכון לבקש להתייעץ עם עורך דין לפני מסירת תשובות.

שאלות נפוצות על חיפוש משטרתי ללא צו

האם מותר לי לשאול מדוע עורכים את החיפוש?

כן וודאי ואף רצוי. ניתן לשאול אם קיים צו ומהו מקור הסמכות לחיפוש. השאלה אינה מצדיקה כשלעצמה שימוש בכוח או הסלמה.

האם מותר לי לסרב לחיפוש?

אם החיפוש מבוסס על הסכמה בלבד, מותר לסרב והסירוב לא אמור להיזקף לחובתכם. אם קיים צו או מקור סמכות עצמאי, הסירוב לא בהכרח מונע את החיפוש.

האם מותר למשטרה לקחת את הטלפון?

בנסיבות המתאימות המשטרה עשויה להיות מוסמכת לתפוס את המכשיר. עם זאת, תפיסת הטלפון אינה זהה לחדירה לתוכן השמור בו, שככלל מחייבת צו שיפוטי מתאים.

האם מותר לצלם חיפוש משטרתי?

ככלל, תיעוד שאינו מפריע לפעולת השוטרים עשוי לסייע בבירור מאוחר יותר. עם זאת, אין להפריע לחיפוש, לפגוע בפרטיותו של אדם אחר או להפר הוראה חוקית שניתנה בנסיבות האירוע.

מה עושים אם החיפוש כבר הסתיים?

יש לרשום בהקדם את השתלשלות האירועים, לשמור כל תיעוד, לאסוף את הצו ואת רשימת התפוסים ולפנות לעורך דין פלילי. חוקיות החיפוש עשויה להשפיע על המשך החקירה ועל קבילות הראיות.

לסיכום

חיפוש משטרתי ללא צו לא מותר באופן אוטומטי. המשטרה נדרשת להצביע על מקור סמכות חוקי: צו שיפוטי, עילת חיפוש עצמאית שנקבעה בחוק או, במקרים המתאימים, הסכמה מדעת.

כאשר השוטר מבקש הסכמה בלבד, מותר לסרב והסירוב לא אמור להיזקף לחובת האדם. כאשר קיים צו או מקור סמכות אחר, הסירוב לא בהכרח מונע את ביצוע החיפוש.

בכל מקרה, אין להתנגד בכוח. יש להבהיר שאין הסכמה, לבקש לדעת מכוח מה נערך החיפוש, לתעד את פרטי האירוע ולהיוועץ בעורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר.

חוקיות החיפוש לא נבחנת לפי מה שנמצא בסופו, אלא לפי המידע שהיה בידי השוטר, מקור סמכותו והאופן שבו הופעלה הסמכות בזמן אמת.

האמור במאמר הוא מידע משפטי כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.

כותב: עורך דין פלילי טאי שרקי

נעצרתם או זומנתם לחקירה? פנו לעורך דין טאי שרקי לצורך קבלת ייעוץ מקצועי, אמין ודיסקרטי.

נייד: 054-755-6464